יום שני, 20 בינואר 2014

תגיד לי למה אני לא אוהבת את יום שני

יום שני הגיע כקללה על כך שאמרתי שאני משעממת ושלא קורים לי דברים מעניינים. כמעט כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש ביום שני:
היה לי מבחן בשמונה בבוקר.
בדר"כ אני הולכת ברגל לאוניברסיטה. כשעמדתי לצאת מהבית, ראיתי שגשום וחשוך בחוץ. לקחתי מונית.
המרצה הגיעה למבחן בשמונה ורבע, בלי המפתח של הכיתה, חזרה עם המפתח והמבחן התחיל בשמונה וחצי.
המבחן היה אמור להיות למשך שעה, והיו בו 9 שאלות עם סעיפים. אין סיכוי להספיק כזה דבר בשעה.
אחרי שעה, המרצה נתנה לנו עוד חצי שעה. עדיין היה דחוק מאוד לסיים בזמן וכמובן שלא הספקתי לבדוק כלום.
חזרתי במונית כי המשיך לרדת גשם.
כשהגעתי הביתה גיליתי שאין חשמל, שזה לא הדבר הכי גרוע שיכול לקרות מבחינת הדירה.
למזלי, לא הרבה זמן אחרי, חזר החשמל (ואיתו האינטרנט).
אבל אז נגמר הגז. כמובן ששמתי לב לזה כשעמדתי לבשל לעצמי ארוחת צהריים. הכנתי אותה בתנור ואז קלטתי שהחימום המרכזי וגם דוד המים תלויים בגז. נהיה לי קר רק מהמחשבה.
הייתה לי תולעת על הפלפל.
בסלון יש מזגן, אז ניסיתי להדליק אותו אבל כמובן שלא היו סוללות בשלט. העברתי סוללות מהשלט של הטלוויזיה, ואחרי השהייה ארוכה, הוא נדלק.
התקשרתי לחברת הגז ולמזלי נפלתי על מישהו שידע קצת אנגלית והוא אמר שישלחו אליי מישהו לתקן את הגז.

עם זאת, דברים הסתדרו לא רע באופן מפתיע. בסה"כ הלך לי טוב במבחן (מבטיחה לעדכן לגבי הציון), החשמל חזר ממש מהר והגז חזר אחרי שעתיים כשהגיע מישהו לתקן. בנוסף, סוף סוף קיבלתי את המלגה האחרונה, מה שאומר שיש לי כסף שוב, ואני בהחלט מתכוונת לבזבז חלק ממנו כדי לפצות את עצמי על יום שני המשוגע הזה.

אחה"צ ניסיתי להתחכם עם מזג האוויר ולנצל את ההפוגה הקלה בגשם כדי לצאת מוקדם יותר למכון הכושר וללכת ברגל (אני לא מסוגלת כבר להעביר יום שלם מבלי ללכת ברגל). כמובן שבדרך תפס אותי קצת גשם אבל הוא היה חלש וזה היה שווה את ההליכה.

בדרך חשבתי על משהו, אני אשתף אתכם. בואו נשחק במשחק מתמטי שנקרא לו "מה יותר גרוע, להירטב או להידרס?". אני יודעת שאתם חושבים שזה משחק דבילי שתוצאותיו ידועות מראש, אבל תנו לו צ'אנס. דמיינו שאתם הולכים ברחוב עם מדרכה צרה ביום גשום באיאש, ויש הפוגה קלה מהגשם. אם תלכו על המדרכה הצרה, אתם צפויים להירטב מהמרזבים, ואם תרדו אל הכביש, אתם עלולים להידרס. העניין הוא שאם תלכו על המדרכה, אתם בטוח תירטבו, אין לכם סיכוי מול המרזבים, והסיכוי להידרס בשולי הכביש הוא נמוך עד אפסי. אז כדאי לרדת לכביש, לא? מצד אחד, במדרכה ההסתברות להירטב היא 1 וההסתברות להידרס היא 0 (הנחה מקלה). בשולי הכביש, ההסתברות להירטב היא 0 וההסתברות להידרס היא, נניח, 0.00001. ברור שעדיף לרדת לכביש! אבל רגע. החישוב של התוחלת כולל בתוכו גם את הרווח! הרווח משני האירועים הבלתי נעימים האלה, להירטב ולהידרס, הוא שלילי. אבל בעוד שהרווח מלהירטב הוא נניח 1.43- או מינוס שלושים ואחת, או אפילו מינוס אלף, הרווח מלהידרס עלול להגיע למינוס אינסוף. כך שתוחלת הרווח מהליכה על המדרכה תהיה שווה לרווח מלהירטב, נניח מינוס אלף. תוחלת הרווח מהליכה בשולי הכביש תהיה 0.00001 כפול מינוס אינסוף, שהיא עדיין מינוס אינסוף! המסקנה: תמיד תעדיפו להירטב בוודאות על פני להידרס בהסתברות נמוכה. נשמע טריוואלי? אני חישבתי את זה מיד אחרי שירדתי לשולי הכביש כדי לא להירטב.

6 תגובות:

  1. ידעת שהמשחק המתמטי שלך ימצא חן בעיני, נכון? במיוחד לאור העובדה שהמסקנה שלו דווקא לא נראית לי טריוויאלית ואני חושב שגם אני הייתי פועל בניגוד אליה. אולי כשההסתברות לרווח שלילי היא כ"כ נמוכה, אנשים מעדיפים להמר נגד ההסתברות.

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  3. אוקיי באתי להגיב ואז ראיתי ש"מנהל המערכת" הסיר תגובה לאור, וזה נראה לי יותר מעניין מהתגובה שלי. הסבר בבקשה! :)
    ועכשיו לתגובה: אחלה משחק מתמטי, אהבתי. ומבין כל הרעות החולות שהיו לך ביום שני, מה שאותי אישית היה שובר זה התולעת על הפלפל.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    2. זה לא שהוא כתב תגובה שערורייתית או משהו... הוא בטעות שלח את אותה התגובה פעמיים. הוא ביקש שאמחק אותה ואני כמובן לא ידעתי שזה יציג את התגובה בדף כתגובה שנמחקה :)
      (ועכשיו עשיתי את אותו הדבר לעצמי! ממש חכמה אני!)

      תודה. האמת שגם אותי פעם זה מה שהיה שובר, אבל איכשהו - הייתי מספיק רעבה כדי להוריד את החלק עם התולעת ולהתעלם מזה שזה קרה. אני כבר לא יודעת מי אני.

      מחק
  4. מה שרומניה עושה לבן אדם...

    השבמחק